על פי האגודה למלחמה בסרטן מדי שנה בשנים האחרונות, מאובחנים כ־3,000 ישראלים חדשים כחולים בסרטן המעי הגס.
ישראלים רבים גם מתים מדי שנה מסרטן המעי הגס או סרטן פי הטבעת (להלן "סרטן המעי הגס"). עם זאת, סרטן המעי הגס הוא סרטן שניתן לריפוי במידה והוא מתגלה מוקדם.
המפתח לגילוי מוקדם היא בדיקה. ברגע שחולה מפתח תסמינים של סרטן המעי הגס, הסרטן נמצא לרוב בשלב מתקדם יותר.
לעתים קרובות סרטן המעי הגס מתחיל עם גושים של תאים או פוליפים שהופכים לסרטניים. בתחילה הם עשויים להיות קטנים ויש להם מעט מאוד תסמינים.
זה יכול להציל חיים אם יוציאו את הפוליפים לפני שהם הופכים לסרטניים. תסמינים של סרטן המעי הגס יכולים לכלול חולשה, עייפות, תחושת חוסר יכולת לרוקן את המעיים לחלוטין, דימום רקטלי, התכווצויות מתמשכות או גזים, ירידה בלתי מוסברת במשקל ושינויים ביציאות כמו שלשולים.
חולים המאובחנים עם סרטן המעי הגס על סמך תסמינים יש בדרך כלל פרוגנוזה גרועה יותר מאלה שמאובחנים ללא תסמינים. התסמינים של סרטן המעי הגס יכולים לכלול שינוי בהרגלי היציאות, ורידים נפוחים בפי הטבעת, כאבי בטן, בחילות ו/או הקאות, כאבי פי הטבעת ו/או צואה מדממת.
באילו מקרים תיחשב רשלנות רפואית בסרטן מעי גס?
רופא עשוי להיות אשם ברשלנות רפואית אם הרופא לא המליץ על בדיקות סקר לחולים בהתאם לגיל המטופל ולגורמי הסיכון הפוטנציאליים . לפני שחולה מפתח סרטן המעי הגס, החולה מפתח תחילה גידול חריג או פוליפ. ניתן לזהות פוליפ בבדיקה גופנית, זה נמצא במהלך בדיקות כגון קולונוסקופיה. מציאת פוליפ והסרה יכולים למנוע מהמטופלים לפתח סרטן המעי הגס. רופא צריך להעריך מתי לבצע בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס, סטנדרט הטיפול מחייב את הרופא לסרוק את היסטוריה המדויקת והמלאה של המטופל, אם יש רקע של סרטן במשפחה, אם חולה מתלונן על דימום למשל. אם ההיסטוריה מגלה שהמטופל נמצא ב"סיכון ממוצע" לפתח סרטן המעי הגס, על הרופא להמליץ לחולה לעבור בדיקה לאיתור סרטן המעי הגס החל מגיל 50. בדיקות עשויות להיות מדויקות ביותר, הבדיקות המשמשות לבדיקת פוליפים או סרטן המעי הגס בחולי סיכון ממוצע הן בדרך כלל קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה גמישה, חוקן בריום כפול ניגודיות ו/או קולונוגרפיה CT. חלק מהחולים נחשבים בסיכון מוגבר או אפילו בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס. דוגמאות לחולים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס כוללות חולים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס ואנשים עם מספר גבוה ו/או פוליפים גדולים שהתגלו במהלך בדיקות קודמות. חולים בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס כוללים חולים עם פוליפוזיס אדנומטי משפחתי או FAP. חולים בסיכון מוגבר או גבוה לסרטן המעי הגס חייבים להיבדק מוקדם יותר מגיל 50 ולעתים קרובות יותר לגילוי סרטן המעי הגס. חולים אלה גם דורשים בדרך כלל בדיקה אנדוסקופית כלשהי כמו קולונוסקופיה. אם רופא לא הפנה אדם בסיכון מוגבר לבדיקה או קבע שהמטופל כלל לא נמצא בסיכון מוגבר או גבוה לסרטן המעי הגס, הדבר יכול להוות רשלנות רפואית.מקרי רשלנות רפואית הנוגעים לסרטן המעי הגס
רופאים עשויים לאבחן בטעות או לטעות בדרך אחרת כאשר הם לא חוקרים ספירת תאי דם אדומים נמוכה, לא ממליצים על בדיקת סרטן המעי הגס או קולונוסקופיה (במיוחד כאשר יש תסמינים או מעל גיל מסוים), לא מציעים בדיקות מוקדמות לסרטן המעי הגס, לא מסתכלים על היסטוריה משפחתית, לא מסתכלים על כל המעי הגס במהלך הקולונוסקופיה, לא מזהים פוליפ במהלך הבדיקה או לא מסירים את כולם והם מתפתחים לסרטן, עושים טעויות בפענוח דגימות רקמה, ועוד.הנזק שנגרם כתוצאה מאי אבחון מוקדם
העיכוב עלול לגרום לצורך בניתוח רדיקלי ופולשני, כימותרפיה או הקרנות וטיפול אגרסיבי יותר. לפעמים צריך להסיר את המעי הגס ויש צורך בשקית קולוסטומיה. העיכוב עלול לגרום לכאב פיזי קיצוני, סרטן בלתי ניתן לניתוח, אובדן תפקוד המעי, הסרת איברים ומוות מוקדם, כאשר אם הסרטן הוא גרורתי, המוות הוא גם מהיר וקשה להאריך חיים עם סרטן מעי גס מתקדם .מה עושים במקרה וחוויתם רשלנות רפואית?
כדי לקבוע שהאבחון השגוי של הרופא שלך או אי אבחון סרטן המעי הגס היה רשלנות רפואית, יהיה עליך להוכיח:- יחסי רופא-מטופל
- הפרת חובת הזהירות המקצועית
- קשר סיבתי
- נזקים ממשיים.
