אחת משמונה נשים בישראל צפויה לחלות בשלב כלשהו בסרטן השד ולהצטרף בעל כורחה למאות אלפי החולות בישראל, הנמצאות בשלבים שונים של המחלה.
חלקן משתייכות לסטטיסטיקה המצערת בעקבות כשל, טעות או מחדל באבחון המחלה, שעיכבו את הטיפול בה ומכאן את בלימת החמרתה.
מתי הופך רגע גילוי המחלה לאירוע של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד ובאילו מקרים ניתן לתבוע בגינו?
האבחון לא הושלם כנדרש, החולה נפטרה
מירית ניגשה כמידי שנה לבדיקת הסקר השגרתית לאיתור סרטן שד. המכון הבודק איתר ממצא חשוד, שלח מיד את הנתונים על כך לרופא המשפחה, אלא שזה בתורו התעלם מהממצא לחלוטין. הגדיל אותו רופא לעשות וגם נמנע מליידע את המטופלת שלו על הצורך לעבור כעת ביופסיה לאבחון הממצא המדאיג. גם המכון בו בוצעה הבדיקה התעלם בדרכו ולא בדק את המידע שהועבר ממנו למטופלת בסופו של דבר, אם בכלל. אירוע זה שמוצג כאן בקווים יחסית כלליים, היה זה שהוביל כשלוש שנים מאוחר יותר לפטירתה של המטופלת. שנה קודם לכן, התבשרה מירית לראשונה כי היא חולה בסרטן השד ומחלתה מתקדמת מאוד, מה שהביא בפועל לאובדן סיכויי החלמתה ולשארית חייה בסבל קשה לה ולמשפחתה.חשיבותו של אבחון מוקדם לסרטן שד
באופן טבעי, חולים שמים מבטחיהם בגורם המטפל שלהם ולכן סומכים עליו שיפריך או יאשש כראוי תחושות ומצבים בריאותיים מהם הם סובלים. אלא שבביצוע אבחון שגוי ואף העדרו של אבחון שכזה כלל, המשמעות במקרה של סרטן השד עשויה פעמים רבות להיות ההבדל בין חיים למוות. כיום הקשר בין הגילוי המוקדם של סרטן השד לבין בלימת החמרת המחלה נחשב הדוק וקריטי במיוחד. כאשר הרופא נכשל מכל סיבה שהיא באבחון המחלה, נמנע מלבצע את כל הפעולות הנדרשות לאבחון או מתן התייחסות הולמת לתוצאותיו, עשוי להיחשב כמי שהפר את חובת הזהירות כלפי מטופליו ולעמוד בפני אישומים בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן באופן שפגע ביכולת הריפוי וההחלמה ממנו. חשוב להבין: גם איחור קטן באבחון מחלת הסרטן לסוגיה, יעכב את הטיפול הנדרש לאותו הסוג וכך יביא לטיפול אגרסיבי יותר, שייתכן ולא יצליח לבלום את התפשטות המחלה או בכלל לטפל לבלום אותה בהצלחה. מכיוון שהסיכויים להביס את סרטן השד נחשבים כיום למוצלחים מאוד, הגילוי המוקדם והטיפול המהיר יביאו קרוב לוודאי להחלמה מלאה. אם המחלה אובחנה בשלב מאוחר יותר, הדבר פוגע קשות באפשרויות הטיפול ומציב את המטופלת בפני סכנת חיים.כיצד תתבטא רשלנות רפואית באבחון סרטן השד?
רשלנות רפואית באבחון המחלה עשויה להתבטא במגוון מקרים אפשריים, כולם מכילים חריגה מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים בהם הרופא המטפל מחויב:- אי שליחת המטופלת לבדיקת ממוגרפיה תקופתית
- העדר תשאול המטופלת לגבי היסטוריה משפחתית גנטית לסרטן שד, שהביא לאי הכללתה בקבוצת הסיכון למחלה
- רשלנות באבחון וזיהוי גוש בשד
- רשלנות באיתור רקמה חשודה בבדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה, המצביעה על גידול כלשהו
- שגיאה באבחון או תקלה בעריכת הבדיקה לאיתור סרטן שד
- העדר הפניית המטופלת לבדיקות נדרשות על אף קיומו של חשד סביר
- התרשלות בזיהוי המטופלת ושליחת התוצאות בשוגג לנבדקת אחרת.
- התעלמות מתוצאות בדיקות שנערכו
הגשת תביעה בגין רשלנות באבחון סרטן שד
כפי שקראתם, רשלנות רפואית באבחון סרטן שד עשויה להתבטא דרך שורת מקרים, תרחישים ושלבים לאורך המחלה, החל מכלילת הרקע הגנטי של מטופלת מסוימת בקבוצת הסיכון למחלה וכלה ברשלנות ביחס לזיהוי הגידול או השלב בו נמצאת כעת המחלה. כמובן שהדברים לא תמיד מתבטאים בצורה כה דיכוטומית. למרבה הצער, אירועי פטירה ממחלת הסרטן עלולים להתרחש גם מבלי שאירעה מהם כל רשלנות שהיא ולכן משפחות המבקשות לתבוע בנושא, נדרשות תחילה להוכיח את יסוד הרשלנות.הכרעה לעניין הרשלנות והפיצויים
בבואו של בית המשפט לבדוק האם במקרה שלפניו אכן התרחשה רשלנות רפואית באבחון סרטן השד, נשאלות כמה שאלות מהותיות:- האם התנהלות הצוות הרפואי לוקה בחסר ומצביעה על הפרת חוקים, נהלים, חובות מקצועיות או סטייה מאמות המידה הרפואיות המקובלות באופן שגרם להחמרת המחלה ולנזקי הנפגעת?
- במה מתבטאים אותם נזקים שנגרמו עקב הרשלנות המיוחסת להם?
- האם ישנו קשר סיבתי ברור בין התרשלות הצוות המטפל לבין הנזקים שנגרמו מכך בפועל? כלומר, האם נזקי המטופלת הם תוצאה של רשלנות רפואית?
